משולשים ב

2 תגובות על הכרת “ משולשים ב ”

1. 

   יעל דהן

   מרץ 3, 2018

   השיעור התקיים בכיתה ב המונה 33 תלמידים.
   בחרתי להעביר את שיעור משולשים א’ בעקבות מפגש מרובה עם משולשים לפני חג הפורים (אוזני המן, כובע ליצן מצוייר, אזני חיות שונות וכדומה).
   בעבר נלמדו בכיתה השיעורים: מצולעים פירוק והרכבה- שני החלקים ומרובעים א’.
   נושא המשולשים לא נלמד בכיתה זו השנה אלא נלמדו מצולעים וגופים. עם נושא הגופים חשתי קושי עמוק מכיוון שלא היה נכון מבחינתי ללמדם גופים לפני שנושא המצולעים התבסס כראוי. אך לצערי אילוצי מערכת נוספים השפיעו על אופן הלמידה (בתקווה שכעת אבסס מחדש את תחום המצולעים דרך האוריגמי).
   מכיוון שנושא המצולעים לא בוסס כראוי עד כה, בחרתי להתייחס ולהדגיש את המושגים ‘צלע’ ו’קודקוד‘. וכמובן להדגיש את הקשר בין שם המצולע לצורתו. מכיוון שמשולש הוא מצולע שכיח שהילדים אינם מתבלבלים בזיהויו, שיעור זה נראה לי כמתאים ביותר ליצירת קשר מובהק וכבסיס איתן להמשך הלמידה על המצולעים. כאשר פתחתי את השיעור ושאלתי, בין היתר “מהו משולש?” ענה לי תלמיד: “צורה שיש לה 3 קווים, 3 צלעות”. ואחרת הוסיפה: “ושלושה קודקודים.”
   הבהרנו שמצולע נוצר באמצעות קו שבור סגור ואנו לא אומרים “קווים” אלא “צלעות”. ה”קודקודים” הם המקומות בהם נפגשות הצלעות.
   במהלך הפעילות הילדים התנסו במשימות קבוצתיות של בנייה והרכבה והרבה מהילדים היו מאוד שליליים לגבי הצלחתם. כאשר קיבצתי 4 ילדים על מנת להרכיב משולש גדול מארבעה משולשים הקולות המשמעותיים היו: “מה פתאום?! איך אפשר?” “מה??? אני לא אצליח בחיים!!!” וכדומה. תגובתי הייתה: “תנסו. מקסימום לא תצליחו” וברגע שקבוצה אחת הצליחה היו מי שרצו לראות כיצד זה קרה והעתיקו והיו שפשוט הגבירו את קצב התחרותיות עד שהצליחו. כמובן, שהשמחה הייתה גדולה.
   מבחינתי חל שיפור בין שיעור לשיעור מבחינה טכנית: אם בשיעורים הראשונים קולות התסכול היו גבוהים ורבים יותר, כעת, הרצון להצליח ולנסות היה דומיננטי יותר. כמובן שעדיין היו את אלה שהתייאשו ראשונים או בכלל לא התחילו. לחלופין היו גם הבודדים שממהרים לפני כולם ומנסים להגיע לסוף ולנחש מה ייצא- מה שמקשה עליהם את ההקשבה. העובדה שאינם יודעים מה ייצא בסוף- מקשה מאוד על חלק לא קטן של התלמידים וכך הם מפספסים את הדיון.
   מבחינת מושגים מתמטיים עדיין צפיתי בקושי של זיהוי צלע שנוצרת מהרכבה של מצולעים. כאשר הרכיבו משולש גדול יותר מארבעת המשולשים הקטנים היו את התלמידים שהתייחסו לצלעות המשולשים הקטנים כצלע שלמה ולמעשה מנו 6 צלעות במשולש, מה שמקשה על ההבנה שיש קשר בין שם המשולש למספר צלעותיו.
   דבר נוסף שהקשה היה המושג ‘קו הסימטריה’. אמנם מושג זה נלמד בכיתה א וחזר לפני פורים ללקסיקון היומי בשל הכנת המסכות אך עדיין היה קשה לחלק מהילדים להבין את אופן הקיפול את קו הסימטריה.
   קוריוז משעשע שהצטרף לעניין הסימטריה התרחש בבית מארח בנושא פורים שנערך אצל אחת התלמידות: אני מקיימת ביקורי בית אצל תלמידיי ובאחד הבתים לפני פורים התקיימה הכנת מסכות. אם התלמידה המארחת נתקעה ללא מסכות זמינות ובזמן הפעילות התיישבה לגזור מסכות לכל אחד מששת הילדים כשהיא גוזרת כל מסכה לפי קווי המתאר שלה. שאלתי אותה למה היא לא מקצרת תהליכים והיא הסתכלה עליי במבט שואל. שאלתי את הילדים איך לדעתם ניתן לגזור את המסכות יותר מהר. אחד התלמידים שמביא תסכול וייאוש בכל שיעור אוריגאמי ענה: “פשוט תקפלי באמצע” “למה?” שאלתי והוא וחבריו ענו יחד: “כי יש קו סימטריה ובשני הצדדים זה אותו דבר.” כמובן שהייתי מאושרת שכנראה משהו בכל זאת הצליח מהשיעור האינטנסיבי והאמא הודתה שלמדה דבר מה חדש.
   אמנם הקוריוז הזה הוכיח לי שהלמידה החווייתית מטמיעה מושגים וחשיבה מתמטיים אך עדיין נוכחתי לדעת שלהרבה מהילדים המחשבה כבר מקובעת לדעתי וקשה להם להסתכל על אובייקט מסויים באופנים שונים. על כן, אני מוצאת לנכון להאט מעט את קצב השיעור מה שאומר ששיעור אחד מתפרס על שעתיים ולעיתים יותר, או לחלופין ללמד בקבוצות קטנות יותר. הנושא של פירוק והרכבה הוא מאוד משמעותי וחשוב בעיקר לטובת היציאה מהקיבעון שרבים מהילדים שרויים בו.עם זאת, קיים הצד השני של המתרס, של אותם ילדים בעלי דמיון ותפיסה מהירים שכל שמתחשק זה לעבוד איתם על שיעורים של הכיתות הגבוהות יותר. למשל בחלק של השיעור בו נוצר המחומש שהצטרכנו לקפל את הצלעות הצדדיות אל קו הסימטריה (שקופית 14) אחד התלמידים התפרץ בהתלהבות ואמר: “גם עכשיו יש לנו מלבן ומשולש רק שהמלבן עומד והמשולש קטן יותר.” הוא הבין את השינויים שכל קיפול ויוצר ומיד ניסה לראות מה הוא מגלה אחרי כל קיפול. כמובן שהיה לו קשה להתמקד רק במשולשים כשהוא זיהה מצולעים נוספים וספג תגובות כמו :”מה לא הבנת? המורה אמרה רק משולשים לא מרובעים!” “אבל זה לא משולש! היא אמרה משולשים”.
   חלק מאוד משמעותי שהולך ומשתפר בין השיעורים הוא נושא ההתערבות. הילדים צמאים לעזרה בשיעורים הראשונים ומביעים תסכול רב כשאינני מתערבת ונוגעת בעבודותיהם, דבר שגם לי מאוד קשה. אך לאט לאט הם יותר מעזים, פחות מתוסכלים וגם אני יותר אסרטיבית ורגועה לנוכח תסכולם ולהנאה מהצלחתם.
   על הפעילות והאתר:
   בשיעור זה, באופן ספציפי הייתה אכזבה קלה מהתוצר מכיוון שסוכריות הן דבר שמחוץ לתחום בשטחי ביה”ס וכך המוצר הופך לפחות אטרקטיבי. אז הפיתרון שמצאנו הוא קופסה ל’מחיקות’ (אותם גירודי מחק שהם אוספים לסליים) או קופסה לשיניים שנופלות /-:
   בסך הכל, התכנית נהדרת, האתר נוח וקל לתפעול אך עיקר ההצלחה תלוי בתיאום ובמיומנות של המורה באתר, בניהול השיח ובהנגשתו לתלמידים. אני חושבת שבכיתות מורכבות יותר נדרש זמן רב יותר להעברת הפעילות והחל מהפעילות הבאה אדאג לשלט “אין כניסה” על דלת הכיתה כאשר מתקיים שיעור אוריגאמטריה. הודעות שונות (מועצת תלמידים, מורת שילוב, תלמיד שליח מכיתה אחרת וכד’) במהלך שיעורים אלה מחבלים ברצף התקין של השיעור יותר מאשר בכל שיעור אחר.

   תודה

2. 

   יעל פאר

   מרץ 5, 2018

   אני מלמדת בכיתה ג מקדמת- ל”ל.
   נושא השיעור: זיהוי וחקירת משולשים על פי מספר קודקודים וצלעות.
   נושא זה נלמד בעבר אך לא באופן מעמיק, כמו”כ, היות והרכב הכיתה מסוג זה משתנה משנה לשנה, לא כל התלמידים למדו איתי נושא זה.
   שיעור זה נערך לאחר שנעשו השיעורים של בניית המודד + השוואת אורכים באמצעות המודד. ושיעור של פרוק והרכבת מצולעים.
   הפעילות חידשה לתלמידים כי בגאומטריה יש לבסס את התשובות על סמך הוכחה, כגון: מדידה וכו’. התלמידים היו צריכים להסביר כי המצולע הנחקר משולש היות ויש לו 3 צלעות ו3 קודקודים. כמו”כ, נדרשו להראות את הוכחתם. הפעילות תרמה להבנתי, כי 000
   לא סייעתי לתלמידים בביצוע הקיפולים והמשימות השונות (מלבד תלמידה אחת שגלתה סף תסכול נמוך מאוד) עיקר הסיוע היה באמצעות הדגמת הקיפול בדף אוריגמי שלי או ע”י צפייה באנימציה.
   החלק המשמעותי ביותר עבורי בפעילות הייתה בהרכבת המשולש הגדול מהמשולשים הקטנים. גיליתי קושי משמעותי בקרב תלמידים רבים לזהות את 3 הצלעות, התייחסו לצלעות המשולשים הקטנים, כל אחת כצלע בנפרד. לא זיהו את 3 הצלעות של המשולש הגדול. כמו”כ, גילו קושי במציאת קודקודי המשולש.
   במהלך הפעילות היו פעמים שהאנימציה לא פעלה, כמו”כ, שלב אחד בקיפולים היה חסר . וזה היווה קושי ולא הצלחנו ליצור את הקופסא. (על אף שהכנתי קודם השיעור אני בעצמי את הקופסא, שכחתי את השלבים בכיתה. נסיתי שוב בבית, ולמחרת הסברתי לתלמידים מהו השלב החסר).
   מלבד זאת, הפעילות באתר מוסברת בצורה ברורה, מקיפה ומגוננת.
   תודה …